בנייה ירוקה
בנייה ירוקה היא גישה כוללת לדרך תכנון ובניית המבנה במטרה לחסוך באנרגיה מים ומשאבים
במהלך הבניה ובעיקר לאחריה – במשך כל חיי המבנה. הבניה הירוקה מביאה לחסכון כספי אמיתי, ותורמת רבות לסביבה ולבאי הבית.
בנייה ירוקה מתבטאת במס מישורים:
1. תכנון יעיל וחסכוני כגון מחזור פסולת, מי דלוחין ומי ביוב
2. ניצול נכון של משאבים – אור טבעי, אוורור, אנרגיית שמש וכו’
3. שימוש בחומרים ירוקים – חומרים ממוחזרים, חומרים חוסכי אנרגיה
4. בידוד תרמי יעיל ואופטימלי
לוחות פוליסטירן מוקצף (קלקר) מהווים בידוד תרמי מצוין.
בידוד תרמי
כאשר מחממים/מקררים את הדירה, נוצר זרם חום/קור העובר דרך “המעטפת החיצונית”.
מעטפת החוץ כוללת את הקירות החיצוניים, הגג והרצפה).
זרימת החום דרך מעטפת הבית גורמת להפסד האנרגיה המושקעת בחימום ובקירור הבית.
על כן, ככל שרכיבי המעטפת יהיו בעלי בידוד תרמי באיכות גבוהה יותר, כך הפסד האנרגיה יהיה נמוך יותר.
מחקרים הוכיחו, שההשקעה הכספית בבידוד תרמי באזורים בהם נדרש חימום/קירור ממושך, מוחזרת תוך מספר מועט של שנים.
מלבד החזר ההשקעה והחיסכון, בידוד תרמי מתאים משפר את הרגשת הנוחות גם בימים בהם אין כלל צורך לחמם או לקרר את הדירה.
בידוד תרמי טוב מקצר את משך הזמן בו נדרש חימום/קירור הדירה, ומקטין הסבירות להתהוות העיבוי והופעת העובש.
חשיבות הבידוד התרמי
- מבטיח שמירה על נוחות תרמית בבית
- מביא לחסכון בצריכת האנרגיה הדרושה לחימום וקירור המבנה
- מקטין סבירות ליצירת “עיבוי” בקירות (דבר היכול לגרום לעובש)
פרמטרים הקובעים את רמת הבידוד
מוליכות תרמית סגולית (G) – מידת יכולתו של חומר להעביר חום דרכו (יכולת הבידוד של חומר מסוים).
זהו נתון הנקבע ע”פ סוג החומר וצפיפותו. ככל שהמוליכות התרמית קטנה יותר החומר מבודד טוב יותר. מוליכות תרמית של קלקר הינה מהגבוהות ביותר:
התנגדות תרמית (R) – יכולתה של שכבת החומר לעכב מעבר החום דרכה.
ככל שההתנגדות התרמית גדולה יותר, תהא שכבת החומר בעלת כושר בידוד טוב יותר.
התנגדות תרמית הינה שקלול של מוליכות התרמית ועובי שכבת הבידוד.
עובי שכבת הבידוד / מוליכות תרמית = התנגדות תרמית
ככל שנשתמש בחומר בעל מוליכות תרמית קטנה יותר, ההתנגדות התרמית תהיה טובה יותר.
ככל ששכבת הבידוד גדולה יותר, ההתנגדות התרמית טובה יותר.
ההתנגדות התרמית של קיר בטון,
בעובי 20 ס"מ שוות ערך להתנגדותה של שכבת "קל קר" בעובי של כ- 4 מ"מ בלבד
ללוח קל-קר בעובי 2 ס"מ, התנגדות תרמית שווה לזו של קיר בטון בעובי 1.0 מטר
עיבוי
כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה, עלולים אדי המים הנמצאים באוויר הדירה להתעבות
במגע עם הקיר או התקרה, ולהפוך לטיפות מים. מדובר בטיפות המצטברות על גבי משטחים אטומים, כמו זגוגיות, חלונות ואריחי קרמיקה.
במשטחים סופגים, כמו טיח פנים רגיל, נספגות הטיפות לחלקים פנימיים של הקיר. ככל שהתופעה מתמשכת, מצטברת רטיבות בתוך הקיר,
וזו עלולה לגרום להופעת פטריות ועובש.
מקורם של אדי המים בדירה, בלחות האוויר החיצוני, בתוספת הלחות הפנימית, שהיא תוצאה ישירה של אורח החיים ומשטר האוורור בדירה.
הלחות הפנימית נוצרת על ידי נשימה, בישול, כביסה וכמובן – חימום בעזרת תנור גז או נפט ללא ארובה.
לפרטים נוספים וקבלת הצעת מחיר
בין לקוחות החברה:
